מחשבה מדינית

מי הם אזרחי אתונה

מאמר 1 - מחשבה מדינית

המאמר המקורי נמצא כאן

1. מי הם אזרחי אתונה?

  • אדם שמושל בעצמו שמכונן בעצמו דמוקרטיה ישירה: באתונה צורת המשטר הייתה דמוקרטיה ישירה במתכונת הכי קלאסית, שזה אומר שכל אחד מאזרחי העיר הזו יכול לקחת חלק פעיל בדמוקרטיה, בחקיקה, בביצוע, בשפיטה ובעוד דברים אחרים. היותך אזרח הקנה לך תפקיד מאוד חשוב של אדם שמושל בעצמו, או שמכונן בעצמו דמוקרטיה ישירה.
  • יצירה בלעדית: לא נתין, איזושהי דמות פאסיבית, אלא אזרח שלוקח חלק פעיל במלאכת החקיקה של המדינה.
  • גברים בני 18 ומעלה שנולדו בעיר אתונה: כלומר מתוך 45,000 איש מדובר על אוכלוסיה שמנתה כ-10,000 איש. כל אותם אנשים: ילדים, נשים עבדים היו רכושו של הגבר - הם לא נחשבו כאזרחים.

            זרים - כל מי שלא נולד בעיר אתונה. בעיקר אנשים שהגיעו מחוץ לעיר אתונה.

2. הסופיסטים (ידע מול דעות, הפוליטיקה כמקצוע והרטוריקה)

הסופיסטים

  • אנשים זרים: הסופיסטים היו אנשים שרובם באו מחוץ לעיר אתונה.
  • מורים לרטוריקה: הם באו לאתונה בשביל להרוויח כסף באמצעות הרטוריקה. זה היה תחום מאוד מבוקש.
  • אפלטון לא סבל אותם: הוא ראה בהם גורם שלילי ומסוכן שאסור לו להתקיים שם בעיר אתונה, הוא בז להם מכיוון שהם ניסו להתפרנס ע"י מכירת הידע שלהם להמונים.

הפוליטיקה כמקצוע והרטוריקה

  • הפוליטיקאי באתונה הוא מקצוע לכל דבר: אתה יכול להשתלם בתחום הפוליטיקה. בשביל להשתלם כפוליטיקאי, הפוליטיקאי היה חייב את הבמה ואת הקהל. הוא חייב להשתלם בתורת הנאום - הרטוריקה. אם אתה יודע לשכנע את ההמונים בטיעונך אתה בסופו של דבר השתלמת במקצוע הזה שנקרא פוליטיקה. הפוליטיקאים היו דמגוגים. דמגוג - "דמה" - עם, "גוג" - מוליך. הולכת העם.
  • למה הרטוריקה התפתחה כתחום דווקא באתונה? באתונה היה הכל שפיט. זה אומר שאם אתה היית אזרח יכולת להיתבע ע"י אדם אחר וגם לתבוע אדם אחר בדין פלילי. אתה מעמיד את האדם האחר לדין לדוגמה מישהו שהעלים מס. ובאמצעות המנגנון הזה הצלחת ליצור את התחום של השפיטה. האפשרות של אדם לתבוע את שכנו זה מה שיצר את היות כל אזרח כמדינה בפני עצמו. חוקי אתונה אסרו להשתמש בייצוג - אין כזה דבר עו"ד. היית חייב לעמוד להגן על עצמך או לעמוד ולתבוע אדם אחר. אנשים שלא היו בקיאים ברטוריקה היו משתמשים בשכנוע חיצוני, היו מביאים את הילדים שלהם שיבכו בבית המשפט ושיעוררו את הרחמים של השופט בבית המשפט. זה שכנוע רע מאוד, כי אתה נאלץ להשתמש ברגש שהוא לא תמיד שכנוע טוב

הסופיסטים ופילוסופים: ידע מול דעות

הסופיסטים

  • אמת יחסית (רלטיביזם): אין ידע מוחלט ואחיד אלא דעות רבות ומגוונות הנמצאות במאבק מתמיד. הסופסיטים האמינו במה שמכונה "רלטיביזם" - אמת יחסית. האמת משתנה ממקום למקום מזמן לזמן, מה שנכון או צודק בעיר אתונה לא נכון בעיר אחרת. והם ניסו להקנות את זה לאחרים. כדי לשכנע את האחרים אתה צריך לתת להם לשמוע מה שהם אוהבים לשמוע. בסופו של דבר מה שאנחנו רוצים לשמוע הוא מה שמשכנע אותנו, אז מה שהם רצו לומר זה "אל תנסו להפוך עולמות אל תנסו ליצור תורות אחרות תנסו בסה"כ לשכנע את ההמון בדעות של עיר אתונה". וברור שהידע של העיר אתונה הוא לא ידע אוניברסלי והוא יכול להתחלף ממקום למקום.
  • הדעה הנכונה היא הדעה המנצחת בויכוח: הידע הזה נמצא במאבק מתמיד, הדעות הם רבות והם נמצאות כל הזמן במאבק, ותחרות מתמדת, והדעה שמצליחה לנצח היא בעצם הדעה הנכונה. זה לא שהדעה הנכונה היא המנצחת אלא הדעה שניצחה היא הופכת להיות הדעה הצודקת והנכונה.
  • סופיה זה חוכמה: סופיסטים הם אנשי החוכמה. ופילוסופיה זו אהבת החוכמה. פילוסופים הם אנשים שאוהבים את החוכמה ומתעסקים בחוכמה מתוך אהבה לחוכמה ולא כמו הסופיסטים שהתעסקו בחוכמה מתוך רצון להתפרנס.
  • רטוריקה: ברטוריקה אם אני רטוריקן טוב הדעה שמנצחת היא הדעה שהצליחה לשכנע את הרוב, אבל הדעה שהפסידה לא משתכנעת, הן רק מכירות בזה שמפסידות.

הפילוסופים

  • אפלטון - הפילוסוף הראשון: הציג אנטי תזה לרעיון של הסופיסטים.
  • אמת מוחלטת - הידע הוא אחיד וקבוע בכל מקום ובכל זמן: הדעות פסולות מכיוון שהן אינן ביטוי של ידע אלא של יכולת רטורית. כלומר הידע הוא מוחלט, הוא אחד, לא משתנה מתרבות לתרבות ומזמן לזמן, מעין חוק טבע - שהוא נצחי. האמת והצדק שהיו במאה ה-5 באתונה נכונים גם לישראל של הצדק לא משתנה.
  • היכולת הרטורית מסוכנת, כי היא עלולה להפוך דעות שקריות שלא נכונות לדעות נכונות: בגלל היכולת של הרטוריקה הן הופכות להיות כביכול נכונות. היכולת הרטורית עלולה להוליך את ההמון למקום לא טוב. היא מרחיקה אותך מגילוי האמת. ולכן אפלטון בז לסופיסטים, שגורמים להמון לחשוב שהדעות השקריות הן נכונות.
  • דיאלוג: בדיאלוג הדעה שניצחה - כולם מסכימים שהיא האידאה. לא נשארת "אופוזיציה" שלא מסכימים כמו ברטוריקה.