מחשבה מדינית

עקרון ההתמחות

מאמר 4 - מחשבה מדינית

 תודה לאתר של דייב על המאמר

7. עקרון ההתמחות

הצדק הוא עיקרון ההתמחות - אדם עוסק רק במה שהוא מוכשר אליו ותו לא: ההגדרה של אפלטון לצדק או לאידאה של הצדק היא כזו - הצדק גם במדינה וגם באדם הפרטי הוא שהאדם יעשה רק את מה שהוא מוכשר אליו כל אדם ואדם עלי אדמות צריך לעשות מטבע הדברים את מה שהם מוכשרים אליהם. רק אם נעשה כל אחד את מה שאנחנו מוכשרים אליו רק כך יתממש הצדק.

 

אדם שמתרחק מהאידאה הזאת הוא אדם אומלל: כי הוא מתרחק ממה שהוא באמת טוב בו ומה שבאמת יגרום תועלת לו ולסביבה. היום אנחנו יודעים שאדם אוהב לגוון ולעשות הסבת מקצוע. אפלטון לא אהב את זה, הוא טען שיש תכונה אחת מסוימת שבה האדם טוב ורק בה הוא מוכשר, ושהיא זו שגם תגרום לו קורת רוח ובה הוא צריך לעסוק כל ימי חייו לתועלתו ותועלת החברה. אדם שעוסק במשהו שהוא לא טוב בו - הוא יוצר עוול. 

 

הכסף לא אמור להגדיר את התפקוד שלנו - אפלטון בז לדבר זה: התפקיד הוא חלק אינטגרלי מחייו, זה מהות חייו, והמרדף אחר הכסף עלול להוליך אותו שולל. מפני שהוא הולך ללמוד משהו או לעשות דברים שהוא לא מוכשר בהם, רק בגלל בצע כסף - וזה מצב שמוביל את האדם לסבל ואומללות.

8. מהי התכלית?

אריסטו בספרו "פוליטיקה" שואל: לשם מה אנחנו צריכים את המסגרת של המדינה? הרי בני אדם יכולים לחיות במסגרות אחרות באופן מספק. במה תורמת לנו המדינה שלא נותנות לנו מסגרות אחרות אלטרנטיביות? בשביל לענות על כך אריסטו ניגש לבחון את הדברים לפי התכלית של הדבר, החיוניות של הדבר.

 

התכלית לפי אריסטו מורכבת משני מרכיבים:

  1. "שלמות התהוותו": כלומר התכלית היא כאשר הדבר מגיע לשלמות התהוותו. למשל גרעין אם אני זורע אותו באדמה ברור שהוא לא יגיע לתכלית שלו עד שהוא לא יהפוך לעץ עם פירות. רק כאשר הוא ישלים את תהליך התהוותו ויגיע לשלמות שלו רק אז הוא מימש את התכלית שלו. כדי להבין תכלית אני צריך להבין בראש ובראשונה מהי הצורה המושלמת שלו.

 

  1. "מה שלשמו קיימים הדברים": אם לא השתמשתי בדבר עצמו או בפונקציה שהוא משמש עבורה לא מימשתי את התכלית שלו. למשל אם יש לי גרזן והגרזן מונח על המדף ללא שום תכלית, ללא שום שימוש, הרי שהוא לא מממש את התכלית שלו. צריך שיעשה משהו אקטיבי בדבר עצמו כדי לממש את התכלית. לא מספיק שהוא קיים הוא גם צריך למממש את ההתהוות שלו. לכן אם לא השתמשתי בגרזן כדי לחטוב עצים - לא מימשתי את התכלית שלו. השם נגזר כתוצאה מהשימוש.

9. מהם החיים והחיים הטובים?

המדינה על פי אריסטו - "התהוותה לשם החיים, וקיומה לשם החיים הטובים": שלמות התהוותה, זה לשם החיים וקיומה לשם החיים הטובים. כלומר הוא מתייחס לשתי הפונקציות של המילה תכלית גם התהוות וגם קיום.

 

לכאורה יכולנו להסתפק רק במסגרת של הכפר: לשם מה אנחנו צריכים לעבור ממסגרת של כפר למסגרת של מדינה? התשובה היא שהמדינה מספקת לנו את החיים והחיים הטובים.

 

  1. החיים=סיפוק שלם של כלל צרכי החומר והרוח: כאשר הוא מדבר על "החיים" הוא מדבר על זה שאנחנו יכולים לספק את כל מגוון הצרכים שלנו. כשאדם חי בכפר כמות הצרכים שהוא יכול לספק לעצמו היא יותר נמוכה מאשר המדינה.
  2. חיים טובים=חיים מוסריים: כלומר המדינה בשונה ממה שחשבנו בהתחלה, המדינה מספקת לנו חיים מוסרים, בלי המדינה האדם לא יכול לחיות חיים מוסרים. בלי המדינה האדם הוא אלים, הוא שואף למלחמה. רק במדינה אני יכול לייצר מסגרת של חיים מוסריים. למה דווקא במדינה? בגלל השוויון (בקבלת השירותים).

 

איך מגיעים לשוויון? המדינה יוצרת ניכור: בלי מידה מסוימת של ניכור חיינו הופכים להיות בלתי נסבלים, צריך ליצור איזושהי מידה של ניכור. ביישוב כולם מכירים את כולם, ואם אני אחיה במסגרת קהילתית כזאת, כל שירות שאני ארצה לקבל יהיה קשור בקשרים שהיו לי עם האנשים, כי אני מכיר את כולם. לעומת זאת במדינה שבה קיימת מידה מסוימת של ניכור, אני אקבל את השירותים מכיון שאני אזרח, ולא על סמך הקשר האישי שלי עם האנשים כמו בכפר.